אחת הקבוצה שנראתה לשנות את החברה הייתה הליברלים. ליברלים רצו אומה שסבלה את כל הדתות. עלינו לזכור כי בשלב זה מדינות אירופה הפלה בדרך כלל את ההפרעה של דת כזו או אחרת (בריטניה העדיפה את כנסיית אנגליה, אוסטריה וספרד העדיפו את הכנסייה הקתולית). הליברלים התנגדו גם לכוחם הבלתי מבוקר של שליטים שושלתיים. הם רצו לשמור על זכויותיהם של אנשים נגד ממשלות. הם טענו לממשלה פרלמנטרית נבחרה ונבחרה, בכפוף לחוקים המתפרשים על ידי מערכת שיפוט מאומנת היטב, שאינה תלויה בשליטים ובפקידים. עם זאת, הם לא היו ‘דמוקרטים’. הם לא האמינו בזכיינית למבוגרים אוניברסליים, כלומר זכותו של כל אזרח להצביע. הם חשו שגברים ברכוש בעיקר צריכים לקבל את ההצבעה. הם גם לא רצו את ההצבעה לנשים.
לעומת זאת, רדיקלים רצו מדינה בה הממשלה מבוססת על רוב אוכלוסיית המדינה. רבים תמכו בתנועות הסופרות של נשים. בניגוד לליברלים, הם התנגדו לפריבילגיות של בעלי אדמות גדולים ובעלי מפעלים עשירים. הם לא היו נגד קיומו של רכוש פרטי אלא לא אהבו את ריכוז הרכוש בידי מעטים.
השמרנים התנגדו לרדיקלים וליברלים. אולם לאחר המהפכה הצרפתית, אפילו השמרנים פתחו את דעתם לצורך בשינוי. מוקדם יותר, במאה השמונה עשרה, בדרך כלל התנגדו השמרנים לרעיון השינוי. עד המאה התשע -עשרה הם קיבלו כי שינוי מסוים היה בלתי נמנע אך האמינו שצריך לכבד את העבר ולהביא לשינוי בתהליך איטי.
רעיונות שונים כל כך לגבי שינוי חברתי שהתנגשו במהלך המהומה החברתית והפוליטית שבאה בעקבות המהפכה הצרפתית. ניסיונות המהפכה והטרנספורמציה הלאומית במאה התשע עשרה סייעו בהגדרת גבולות הפוטנציאל של נטיות פוליטיות אלה.
Language: Hebrew
Science, MCQs