בשנת 1900, מפרסם מוזיקה פופולרי E.T. פאול הפיק ספר מוזיקה שהיה לו תמונה בעמוד השער שהודיע על ‘שחר המאה’ (איור 1). כפי שניתן לראות מהאיור, במרכז התמונה היא דמות דמוית אלילה, מלאך ההתקדמות, הנושא את דגל המאה החדשה. היא מונחת בעדינות על גלגל עם כנפיים, המסמלת זמן. הטיסה שלה לוקחת אותה לעתיד. מצפים סביב, מאחוריה, הם סימני ההתקדמות: רכבת, מצלמה, מכונות, בית דפוס ומפעל.
האדרת מכונות וטכנולוגיה זו מסומנת עוד יותר בתמונה שהופיעה בדפי מגזין סחר לפני למעלה ממאה שנה (איור 2). זה מראה שני קוסמים. זה בחלקו העליון הוא אלדין מהמזרח שבנה ארמון יפה עם מנורת הקסם שלו. זה בתחתית הוא המכונאי המודרני, שעם הכלים המודרניים שלו שוזר קסם חדש: בונה גשרים, אוניות, מגדלים ובניינים רבי קומות. אלדין מוצג כמייצג את המזרח והעבר, המכונאי מייצג את המערב והמודרניות.
תמונות אלה מציעות לנו תיאור ניצחון של העולם המודרני. בתוך חשבון זה העולם המודרני קשור לשינוי טכנולוגי מהיר וחידושים, מכונות ומפעלים, מסילות ברזל וספינות קיטור. ההיסטוריה של התיעוש הופכת אפוא פשוט לסיפור התפתחות, והעידן המודרני מופיע תקופה נפלאה של התקדמות טכנולוגית.
תמונות ועמותות אלה הפכו כעת לחלק מהדמיון העממי. האם אינך רואה בתיעוש מהיר זמן של התקדמות ומודרניות? האם אינך חושב שהתפשטות הרכבות והמפעלים, ובניית בניינים וגשרים רבי קומות היא סימן להתפתחות החברה?
כיצד התפתחו התמונות הללו? ואיך אנו מתייחסים לרעיונות אלה? האם התיעוש תמיד מבוסס על פיתוח טכנולוגי מהיר? האם נוכל להמשיך ולהאדיר את המנגנון הרציף של כל העבודה? מה המשמעות של התיעוש לחייהם של אנשים? כדי לענות על שאלות כאלה עלינו לפנות להיסטוריה של התיעוש.
בפרק זה נבחן את ההיסטוריה הזו על ידי התמקדות ראשונה בבריטניה, במדינה התעשייתית הראשונה, ואחר כך בהודו, שם דפוס השינוי התעשייתי הותנה על ידי השלטון הקולוניאלי.
Language: Hebrew