אתה יכול לתהות מדוע יצרני החוקה היו כה מיוחדים במתן ערבויות כתובות לזכויות המיעוטים. מדוע אין ערבויות מיוחדות לרוב? ובכן, מהסיבה הפשוטה שעבודת הדמוקרטיה נותנת כוח לרוב. שפה, תרבות ודת של מיעוטים הם הזקוקים להגנה מיוחדת. אחרת, הם עלולים להזניח או להתערער תחת השפעת השפה, הדת והתרבות של הרוב.
זו הסיבה שהחוקה מפרטת את הזכויות התרבותיות והחינוכיות של המיעוטים:
■ לכל קטע של אזרחים עם שפה או תרבות מובחנת יש זכות לשמר אותה.
■ קבלת כל מוסד חינוכי המוחזק על ידי הממשלה או קבלת סיוע ממשלתי לא ניתן להכחיש לאף אזרח על רקע דת או שפה.
■ לכל המיעוטים יש את הזכות לחפש ולנהל מוסדות חינוכיים לבחירתם. כאן מיעוט לא אומר רק מיעוט דתי ברמה הלאומית. במקומות מסוימים אנשים מדברים שפה מסוימת ברובם; אנשים המדברים בשפה אחרת נמצאים במיעוט. לדוגמה, אנשים דוברי טלוגו מהווים רוב באנדרה פרדש. אבל הם מיעוט במדינת קרנאטקה השכנה. הסיקים מהווים רוב בפונג’אב. אבל הם מיעוט ברג’סטאן, הריאנה ודלהי.
Language: Hebrew