מלחמת העולם הראשונה, כידוע, נלחמה בין שני גושי כוח. מצד אחד היו בעלות הברית – בריטניה, צרפת ורוסיה (לימים הצטרפו ארה”ב); ובצד הנגדי היו הכוחות המרכזיים-גרמניים, אוסטריה-הונגריה וטורקיה העות’מאנית. כאשר החלה המלחמה באוגוסט 1914, ממשלות רבות חשבו שזה ייגמר בחג המולד. זה נמשך יותר מארבע שנים.
מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה כמו שלא לפני כן. הלחימה כללה את המדינות התעשייתיות המובילות בעולם, אשר רתמה כעת את המעצמות העצומות של תעשיית המודם כדי לגרום להרס הגדול ביותר האפשרי על אויביהם.
מלחמה זו הייתה אפוא מלחמת התעשייה המודרנית הראשונה. הוא ראה שימוש במקלעים, טנקים, מטוסים, נשק כימי וכו ‘בקנה מידה מסיבי. כל אלה היו יותר ויותר מוצרים של התעשייה המודרנית בקנה מידה גדול. כדי להילחם במלחמה, היה צורך לגייס מיליוני חיילים מרחבי העולם ולעבור לקווי החזית על ספינות ורכבות גדולות. היקף המוות וההרס -9 מיליון הרוגים ו -20 מיליון נפצעו-לא ניתן להעלות על הדעת לפני העידן התעשייתי, ללא שימוש בזרועות תעשייתיות.
מרבית ההרוגים והיו מרופדים היו גברים בגיל העבודה. מקרי מוות ופציעות אלה הפחיתו את כוח העבודה המסוגל באירופה. עם פחות מספרים במשפחה, הכנסות משק הבית ירדו לאחר המלחמה.
במהלך המלחמה, תעשיות אושרו מחדש כדי לייצר סחורות הקשורות למלחמה. חברות שלמות התארגנו מחדש גם למלחמה – כאשר גברים הלכו לקרב, נשים נכנסו לבצע עבודות שמצפה רק גברים קודם לכן.
המלחמה הובילה לחטוף קשרים כלכליים בין כמה מהסמכויות הכלכליות הגדולות בעולם שנלחמו זו בזו כדי לשלם עבורן. אז בריטניה לווה סכומי כסף גדולים מהבנקים האמריקניים כמו גם מהציבור האמריקני. כך המלחמה הפכה את ארה”ב מלהיות חייבת בינלאומית לנושה בינלאומי. במילים אחרות, בסוף המלחמה, ארה”ב ואזרחיה היו בעלי נכסים מעבר לים יותר מאשר ממשלות זרות ואזרחים בבעלות בארה”ב.
Language: Hebrew