בפרק זה שקלנו. משמעות הדמוקרטיה במובן מוגבל ותיאורי. הבנו את הדמוקרטיה כסוג של ממשל. דרך זו של הגדרת הדמוקרטיה עוזרת לנו לזהות מערך ברור של תכונות מינימליות שעל דמוקרטיה חייבת להיות. הצורה הנפוצה ביותר שדמוקרטיה נוקטת בתקופתנו היא של דמוקרטיה מייצגת. כבר קראת על זה בשיעורים הקודמים. במדינות אנו מכנים דמוקרטיה, כל האנשים לא שולטים. רוב מותר לקבל החלטות בשם כל האנשים. אפילו הרוב אינו שולט ישירות. רוב האנשים שולטים
באמצעות נציגיהם הנבחרים. זה הופך להיות הכרחי מכיוון:
• דמוקרטיות מודרניות כרוכות במספר כה גדול של אנשים, עד כי אי אפשר מבחינה פיזית לשבת יחד ולקבל החלטה קולקטיבית.
• גם אם הם היו יכולים, לאזרח אין את הזמן, הרצון או הכישורים לקחת חלק בכל ההחלטות.
זה נותן לנו הבנה ברורה אך מינימלית של הדמוקרטיה. בהירות זו עוזרת לנו להבחין בדמוקרטיות לבין אי-דמוקרטיות. אבל זה לא מאפשר לנו להבחין בין דמוקרטיה לדמוקרטיה טובה. זה לא מאפשר לנו לראות את פעולת הדמוקרטיה מעבר לממשלה. לשם כך עלינו לפנות למשמעויות רחבות יותר של הדמוקרטיה.
לפעמים אנו משתמשים בדמוקרטיה לארגונים שאינם הממשלה. פשוט קרא את ההצהרות הללו:
• “אנחנו משפחה מאוד דמוקרטית. בכל פעם שצריך לקבל החלטה, כולנו מתיישבים ומגיעים לקונצנזוס. דעתי חשובה לא פחות זה של אבי.”
• “אני לא אוהב מורים שאינם מאפשרים לתלמידים לדבר ולשאול שאלות בכיתה. הייתי רוצה שיהיו מורים עם מזג דמוקרטי.”
• “מנהיג אחד ובני משפחתו מחליטים הכל במפלגה הזו. איך הם יכולים לדבר על דמוקרטיה?”
דרכים אלה לשימוש במילה דמוקרטיה חוזרות לתחושה הבסיסית שלה של שיטה של קבלת החלטות. החלטה דמוקרטית. כרוך בהתייעצות עם והסכמתם של כל אלה שנפגעים מההחלטה ההיא. לאלה שאינם חזקים יש את אותו האמירה בקבלת ההחלטה כמו אלה שהם בעלי עוצמה. זה יכול לחול על ממשלה או על משפחה או על כל ארגון אחר. לפיכך, דמוקרטיה היא גם עיקרון שניתן ליישם על כל תחום חיים.
לפעמים אנו משתמשים במילה. דמוקרטיה לא לתאר אף ממשלה קיימת אלא להקים תקן אידיאלי שכל הדמוקרטיות צריכות לכוון להיות:
• “דמוקרטיה אמיתית תגיע למדינה זו רק כשאף אחד לא הולך רעב למיטה.”
• “בדמוקרטיה כל אזרח צריך להיות מסוגל למלא תפקיד שווה בקבלת ההחלטות. על כך אינך זקוק רק לזכות שווה להצביע. לכל אזרח צריך להיות מידע שווה, חינוך בסיסי, משאבים שווים והרבה מחויבות.”
אם ניקח את האידיאלים האלה ברצינות, אז אף מדינה בעולם אינה דמוקרטיה. עם זאת, הבנת הדמוקרטיה כאידיאל מזכירה לנו מדוע אנו מעריכים את הדמוקרטיה. זה מאפשר לנו לשפוט דמוקרטיה E קיימת ולזהות את חולשותיה. זה עוזר לנו להבחין בין דמוקרטיה מינימלית לדמוקרטיה טובה.
בספר זה אנו לא מתמודדים הרבה עם הרעיון המורחב הזה של דמוקרטיה. המיקוד שלנו כאן הוא עם כמה תכונות מוסדיות של דמוקרטיה כסוג של ממשל. = בשנה הבאה תקראו עוד על חברה דמוקרטית ועל דרכים = הערכת הדמוקרטיה שלנו. בשלב זה אנו רק צריכים לציין כי הדמוקרטיה יכולה לחול על תחומי חיים רבים וכי הדמוקרטיה יכולה ללבוש צורות רבות. יכולות להיות דרכים שונות לקבל החלטות באופן דמוקרטי, כל עוד מתקבל העיקרון הבסיסי של הייעוץ על בסיס שווה. צורת הדמוקרטיה הנפוצה ביותר בעולם של ימינו היא שלט באמצעות נציגי הנבחרים של אנשים. נקרא עוד על כך בפרק 3. אך אם הקהילה קטנה, יכולות להיות דרכים אחרות לקבל החלטות דמוקרטיות. כל האנשים יכולים לשבת יחד ולקבל החלטות ישירות. כך צריך גראם סבהא לעבוד בכפר. האם אתה יכול לחשוב על כמה דרכים דמוקרטיות אחרות לקבלת החלטות?
המשמעות היא גם ששום מדינה אינה דמוקרטיה מושלמת. תכונות הדמוקרטיה בהן דיברנו בפרק זה מספקים רק את התנאים המינימליים של דמוקרטיה. זה לא הופך את זה לדמוקרטיה אידיאלית. כל דמוקרטיה צריכה לנסות לממש את האידיאלים של קבלת החלטות דמוקרטיות. לא ניתן להשיג זאת אחת ולתמיד. זה דורש מאמץ מתמיד כדי לחסוך ולחזק צורות דמוקרטיות של קבלת החלטות. מה שאנחנו עושים כאזרחים יכול לעשות את ההבדל כדי להפוך את המדינה שלנו פחות או יותר לדמוקרטית. זה הכוח ו
חולשת הדמוקרטיה: גורלה של המדינה לא תלוי רק במה שהשליטים עושים, אלא בעיקר במה שאנחנו, כאזרחים, עושים.
זה מה שהדמוקרטיה המובחנת מממשלות אחרות. צורות אחרות של ממשל כמו מונרכיה, דיקטטורה או שלטון מפלגה אחת אינן מחייבות את כל האזרחים לקחת חלק בפוליטיקה. למעשה, רוב הממשלות הלא-דמוקרטיות היו רוצות שהאזרחים לא ישתתפו בפוליטיקה. אולם הדמוקרטיה תלויה בהשתתפות פוליטית פעילה של כל האזרחים. לכן מחקר על הדמוקרטיה חייב להתמקד בפוליטיקה הדמוקרטית.
Language: Hebrew
A