בשנת 1772, הנרי פטולו, פקיד בחברה, העז לומר כי הביקוש לטקסטיל הודי לעולם לא יכול היה לצמצם, מכיוון שאף מדינה אחרת לא ייצרה סחורות באותה איכות. עם זאת, בראשית המאה התשע -עשרה אנו רואים את תחילתו של ירידה ארוכה של יצוא טקסטיל מהודו. בשנים 1811-12 היוותי חתיכות היוו 33 אחוז מהיצוא של הודו; עד 1850-51 זה לא היה יותר משלושה אחוזים.
למה זה קרה? מה היו השלכותיו?
עם התפתחות תעשיות הכותנה באנגליה, קבוצות תעשייתיות החלו לדאוג ליבוא ממדינות אחרות. הם לחץ על הממשלה להטיל חובות יבוא על טקסטיל כותנה כך שמוצרי מנצ’סטר יוכלו למכור בבריטניה מבלי להתמודד עם כל תחרות מבחוץ. במקביל שכנעו התעשיינים את חברת מזרח הודו למכור גם ייצור בריטי בשווקים הודים. היצוא של מוצרי הכותנה הבריטיים גדל באופן דרמטי בראשית המאה התשע עשרה. בסוף המאה השמונה עשרה לא היו כמעט יבוא של מוצרי חתיכות כותנה להודו. אולם עד שנת 1850 חתיכות כותנה היוו מעל 31 אחוז מערך היבוא ההודי; ועד שנות ה -70 של המאה ה -19 היה נתון זה מעל 50 אחוז.
אורגי כותנה בהודו התמודדו אפוא בשתי בעיות בו זמנית: שוק הייצוא שלהם התמוטט, והשוק המקומי התכווץ, כשהוא מחולק ביבוא מנצ’סטר. מוצרי הכותנה המיובאים, המיוצרים על ידי מכונות בעלויות נמוכות יותר, היו כה זולים עד שאורגים לא יכלו בקלות להתמודד איתם. בשנות ה -50 של המאה העשרים, דיווחים מרוב אזורי האריגה בהודו סיפרה סיפורי ירידה ושממה.
בשנות ה -60 של המאה ה -19, אורגים התמודדו עם בעיה חדשה. הם לא יכלו לקבל אספקה מספקת של כותנה גולמית באיכות טובה. כשהאמריקני
מלחמת אזרחים פרצה ואספקת כותנה מארה”ב נותקה, בריטניה פנתה להודו. ככל שיצוא הכותנה הגולמית מהודו עלה, מחיר הכותנה הגולמית שנפגע. אורגים בהודו היו מורעבים מאספקה ונאלצו לקנות כותנה גולמית במחירים מופקעים. בכך, אריגת המצב לא יכלה לשלם.
ואז, בסוף המאה התשע -עשרה, אורגים ואנשי מלאכה אחרים התמודדו עם בעיה נוספת. מפעלים בהודו החלו לייצר, והציפו את השוק במוצרי מכונות. כיצד יכול אולי לשרוד תעשיות אריגה?
Language: Hebrew